כששואלים אותי איפה אני גרה, תמיד יש את ההיסוס הראשוני, אם להגיד "שדרות", או "מגוון". אני מניחה שזה גם תלוי בבן אדם ששואל, עד כמה יש לי כח להסביר לו ועד כמה לו יש כח להקשיב.

הרבה פעמים אני נתקלת במצבים שקשה לי להחליט או שאני לא לגמרי יודעת מה אני רוצה. שאני לא לגמרי יודעת מה אני חושבת. שאני לא לגמרי יודעת - מה אני. מי אני. בין השאר, אני מקווה שהשנה הקרובה, תעזור לי קצת לענות על השאלות האלו. שאני אתעצב יותר מבחינת הדעות שלי, המחשבות שלי והשאיפות שלי. שאתפתח, אתבגר, אוכל לענות לעצמי על שאלות לא פתורות, אבל גם לשאול את עצמי שאלות חדשות.

אני נולדתי לתוך הקהילה ותמיד הכל היה נראה לי כל כך מובן מאליו. הפתיחות, המשפחתיות, האכפתיות. זה לא משהו שהשקעתי בו הרבה מחשבה, בתור ילדה, והיה ברור לי שזאת הצורה שאני רוצה וכנראה גם ארצה, לחיות בה. וגם עכשיו זה נראה לי דבר מדהים, ואני צריכה כל הזמן להזכיר לעצמי כמה התמזל מזלי שנולדתי לכאן. ובכל זאת, זה לא מובן מאליו. חשוב לי גם לראות ולנסות דברים אחרים. כמו ששוק אמרה לי בברכה שכתבה לי ליומולדת 16: "אזרי את האומץ לערער על האמונות אותן ספגת בבית, חשבי עליהן (ובסוף תביני שהן נכונות, אבל זה כבר שלב יותר מאוחר...)...".

אבא אמר לי שאני צריכה לכתוב משהו ל"פרדה ממגוון". אבל אבא, אני לא באמת עוזבת את מגוון... גם אם לא אגיע כל יום שישי וגם אם לא אהיה בבית בארוחות ערב... אני לא עוזבת.

ברור לי שהשנה הקרובה לא תהיה לי קלה. בכל זאת, השינוי הוא די משמעותי ואני לא רגילה להגיע הביתה רק בסופי שבוע. בכלל, אני בנאדם שקצת קשה לו עם התחלות. עם דברים חדשים. וגם עם געגוע...

ובכל זאת - הגיע הזמן. סיימתי 12 שנות לימוד. אני פאקינג בת 18. אני מניחה שבאמת הגיע הזמן. ובסך הכל, זאת הולכת להיות שנה מלאת חוויות... אולי המילה "אתגר" מתאימה כאן. כי השנה הזאת בהחלט הולכת להיות מאתגרת, ואני מקווה שהיא תהיה.

כששואלים אותי איפה אני גרה, תמיד יש את ההיסוס הראשוני, אם להגיד "שדרות", או "מגוון". בדרך כלל, אני עונה את שניהם.

אז אבא - אני לא נפרדת ממגוון. להגיד שאני נפרדת ממגוון, זה כמו להגיד שאני נפרדת מהבית. אני עדיין מרגישה חלק מהקהילה. אני עדיין רוצה להיות חלק. ובדיוק ככה גם עם הבית - אמנם יהיו לכם רק שלוש צלחות בארוחת הערב במקום ארבע או חמש, אבל בית זה בית. ומגוון זה מגוון. ומגוון זה בית.

                                                                               אוהבת, תום.